מן התקשורת

תביעה ישראלית נגד וואטסאפ

תביעה ישראלית נגד וואטסאפ: 'מוכרים את הפרטיות'

 


http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/821/658.html


 


תביעה ייצוגית תוגש נגד האפליקציה, בטענה להפרת פרטיות בעקבות העדכון החדש שיאפשר שיתוף מספרי הטלפון עם פייסבוק, במטרה לאפשר לעסקים ליצור קשר עם לקוחות פוטנציאליים. "מידע פנימי ישמש לפרסומות ובעיקר נפגעת הפרטיות", אמר עורך הדין
כשנרכשה אפליקציית וואטסאפ על ידי חברת פייסבוק בשנת 2014, שיגרה החברה מסר מרגיע לפיו החברה תמשיך לשמור ולהגן על פרטיות המשתמשים וכי לא יהיה ממשק בין הפלטפורמות. אלא שלפני שבוע הודיעה וואטסאפ על עדכון תנאי השימוש בה, לראשונה מזה ארבע שנים, לאחר שנרכשה בידי פייסבוק. כללי המדיניות החדשים מאפשרים לוואטסאפ לשתף מידע המאפיין את העושים שימוש בה עם חברת האם - פייסבוק.



"משתמשים רבים הצטרפו לוואטסאפ בידיעה שהתכנים שלהם שמורים עמם מוגנים", אמר עורך הדין עופר פרידמן, מומחה לדיני אינטרנט, סייבר ומשפט אזרחי וציין כי בשבוע הבא יגיש תביעה ייצוגית נגד וואטסאפ. "עד היום נעשתה אף הצפנה נוספת כדי שבאמת תהיה פרטיות, כך שאפילו כוחות הביטחון לא יוכלו לחדור למידע שעובר ברשת. עם הרכישה של פייסבוק, אנחנו מגלים להפתעתנו שהדברים שונים מהותית. מספרי הטלפון נמסרים, מידע פנימי ישמש לפרסומות ובעיקר נפגעת הפרטיות".


 


לפני כשבועיים הופץ בקבוצת וואטסאפ סגורה של חברים סרטון וידאו חושפני שבו נצפה כדורסלן העבר, גילי מוסינזון, באקט מיני אינטימי. שמו של מוסינזון לא הופץ בתקשורת, אך האפליקציה כן הפיצה אותו. כולנו זוכרים שבמאי האחרון נכוותה גם גורו הספורט, ענת הראל, מפגיעה בפרטיות, עת דלפו והופצו תמונות בלתי הולמות שלה. יש לציין, כי אלה מופצים לכל, ללא ידיעת הנפגעים.


 


עורך הדין פרידמן יקבול על כך שעם התרת הפרטיות לא נוצר מנגנון פיקוח. "וואטסאפ ופייסבוק לא יכולות להחזיק את החבל משתי קצותיו, גם לאפשר זליגה של מידע פרטי וגם לא ליצור מנגנון פיקוח ואף לחסום את היכולת להתלונן כי לוואטסאפ אין שירות לקוחות. אנחנו מכירים מקרים של התאבדויות ילדים. הורה שרואה מידע פרטי על ילדו, אין לו למי להתלונן" אמר.



חברת פייסבוק אמנם רשומה בארצות הברית אך מאחר והיא מנהלת משרד בישראל ונותנת שירותים מותאמים למדינה, בתקופה האחרונה ישנן יותר ויותר תביעות נגד החברה ובתי המשפט מגלים מוטיבציה.



בשנה האחרונה זימנו את נציגי פייסבוק למתן הסברים באולם בית המשפט. מדובר במקרים מעטים ונדירים אך כתופעה תקדימית עליה מתכוון לרכב פרידמן בתביעה הייצוגית שיגיש בשבוע הבא. נזכיר כי במושב הכנסת הקודם חוקקו שרת המשפטים איילת שקד והשר לביטחון פנים גלעד ארדן חוק לפיו ניתן יהיה לקנוס את פייסבוק באם לא תחסום ותוריד תכני הסתה לטרור ותמיכה בארגוני טרור. חקיקה זו היא עוד חלק מהפעלת השרירים המשפטיים בישראל נגד חברת הענק פייסבוק.