מן התקשורת

פייסבוק והחדירה לפרטיות:

פייסבוק והחדירה לפרטיות: האם יש עילה לתביעה נגד הרשת?


 


 

 


http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001140528


 


 


 


בחודש שעבר געשה הרשת לאחר מחקרים שנערכו על-ידי חוקרים, בהסתמך על ניסויים שערכו, לפיהם נטען כי פייסבוק חודרת למרחב האישי והפרטי של משתמשיה, תוך שהיא מצותתת לנו באמצעות המכשיר הנייד שלנו. חשוב להדגיש כי אין לכך כל הוכחה חד-משמעית, וכי הטענות בעניין הן בשל הצטברות נסיבתית.


נקודה חשובה להתייחסות היא האופן בו ההאזנות נעשות, אם בכלל, ומהו הגבול, אם בכלל, לעניין זה. האם ישנה חדירה גם להודעות הקוליות שלנו או של מי שמשאיר לנו אותן? האם בכלל נכונה הטענה כי פייסבוק מקליטה אות, או בולשת אחר הודעות טקסט, ללא הסכמתנו ו/או ידיעתנו? האם פייסבוק עוקבת, או נכון יותר "מרגלת" אחרינו, ריגול לכל דבר ועניין?


כאמור, אין לכך כל הוכחה חד-משמעית, אולם אם יתברר כי הדבר נכון, הרי שזה בהחלט מפחיד שחברה מסחרית אוגרת אודותינו מידע כה רב, ודי להזכיר כי חלק מהאנשים משאירים ברשת כרטיסי אשראי, כתובות מגורים, פרטים אישיים ועוד. גם אם המידע לא משותף עם כל העולם, אלא נשמר ב"פרטיות" - הרי זה לא ממש כך.


חלקנו אולי אף התוודענו ל"צירופי המקרים" המוזרים. גלשנו ברשת אפילו בתוכנות אשר אין להן דבר עם פייסבוק, ול"הפתעתנו" נתקלנו במודעה הקשורה בחיפוש אחרון שביצענו. קיבלנו באורח פלא הזמנה להציע חברות לאנשים איתם יצרנו קשר, לאו דווקא באמצעות האפליקציה עצמה, או אולי כאלה שהיינו בקרבתם מבלי שאנו ממש מכירים אותם.


איסוף מידע על משתמשים וגולשים על-מנת לחשוף אותם לפרסומות ולתכנים מסוימים, לרבות שיווקיים ומסחריים - מה שקרוי "שיווק ממוקד" - הוא דבר שבשגרה, וגם אין בו פסול. חשוב לציין כי אנו המשתמשים הסכמנו לשימוש שייעשה במידע כשבחרנו ליצור חשבון פייסבוק ואף אישרנו את תנאי התקנון של הרשת. עם זאת, השימוש שנעשה לעתים במידע הוא מטריד מאוד, ואין להקל בו ראש, מאחר שהדבר מותיר אותנו חשופים, ולכך עלולות להיות השלכות חמורות.


אם תתרחש פריצה למאגר המידע המדובר ו/או דליפת מידע אישי ורגיש כזה, הדבר יכול להוות מקור לסחיטות, ריגול בין-תעשייתי ובין-מדינתי ועוד. למעשה, עלינו לקחת בחשבון שיכול להיות שמישהו מאזין לכל מה שנאמר או נעשה בסמראטפון שלנו.


יש לזכור כי לפייסבוק יש אפיון פרופיל של כל אחד ואחת מאיתנו, ושהיא "יודעת" עלינו מעבר למה שהיא אמורה לדעת, גם מבלי שתצותת לנו ו/או תקליט אותנו: הרשת החברתית מבצעת ניתוח מדוקדק של הפוסטים, התמונות והסרטונים אותם אנו מעלים או מגיבים אליהם ועוד. פייסבוק בודקת באילו אתרים אחרים ונוספים אנו "גולשים".
זהו מידע שאנו "בוחרים" לשתף. אך מה בקשר למידע שאנו מעוניינים להשאיר אצלנו בלבד?!
הדרך לנקיטת צעדים משפטיים במקרה של הפרת פרטיות על-ידי אתרי אינטרנט
לדעתי, כמי שעוסק בתחום דיני האינטרנט והטכנולוגיה, ניתן לנקוט צעדים ולתבוע חברות שקיימת הוכחה כי הן פוגעות בפרטיות - לכל הפחות בשתי עילות עיקריות, חוזית-נזיקית ופלילית.


■ העילה החוזית-נזיקית: ישנן לא מעט סוגיות משפטיות בעייתיות המופיעות כשקוראים בדקדוק את תקנון האתרים ולא כל שכן כשמאשרים אותו, מאחר שההסכמה לתנאיו היא זו שמאפשרת את יצירת החשבון. ברור כי מי שלא יסכים לתנאים הדרקוניים הללו, לא יוכל לפתוח חשבון. הדבר אינו נתון לשיקול-דעת או למשא-ומתן. "לא מסכים - לא בפנים", חד וחלק.


התקנון הוא בבחינת "חוזה אחיד". חוזה מסוג זה הוא חוזה בנוסח אחיד, ומטרתו לאפשר התקשרויות רבות. לרוב מנוסח החוזה בידי צד אחד, והוא כמעט מאיין את האפשרות להתמקחות מצד "הלקוח", עת עושים בו הצדדים שימוש על-מנת להסדיר את יחסיהם המשפטיים. החוזה הוא סוג של תוצר מוגמר, המתאפיין לא פעם באריכות, בהוראות לא ברורות ובריבוי סעיפי "אותיות קטנות", בין היתר על-מנת להלאות את הלקוח, לעודד את הסכמתו לחוזה ולגרום לו לאשרו.


זאת ועוד, חוזה מסוג זה מנצל, לא פעם, את חוסר הידע וההבנה המשפטיים של הלקוח, את חוסר הניסיון שלו ואת העובדה שסביר שהוא יתעצל להשקיע זמן בקריאת חוזה מייגע כל-כך.


בישראל, כמו במדינות רבות, החליט הרגולטור להילחם בתופעת ניצול "הצד מוכתב התנאים" ולהגן עליו. ממשלת ישראל חוקקה את "חוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982", הקובע כי "בית משפט ובית הדין יבטלו או ישנו, בהתאם להוראות חוק זה, תנאי בחוזה אחיד שיש בו - בשים לב למכלול תנאי החוזה ולנסיבות אחרות - משום קיפוח לקוחות או משום יתרון בלתי הוגן של הספק העלול להביא לידי קיפוח לקוחות".


■ העילה הפלילית: חוק האזנת סתר - התשל"ט-1979 מגדיר האזנת סתר כ"האזנה לשיחת הזולת"; "האזנה" - האזנה לשיחת הזולת, קליטה או העתקה של שיחת הזולת, והכול באמצעות מכשיר; "שיחה" - בדיבור או בבזק, לרבות בטלפון, בטלפון אלחוטי, ברדיו טלפון נייד, במכשיר קשר אלחוטי, בפקסימיליה, בטלקס, בטלפרינטר או בתקשורת בין מחשבים ל"בעל שיחה, ובין היתר "כל אחד מאלה: (1) המדבר; (2) מי שהשיחה מיועדת אליו".


בעקבות חקיקת "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו" ודוח שפרסם מבקר המדינה בנושא בשנת 1991, תוקן החוק תיקון נרחב. החוק קובע כי מי שמאזין באופן לא חוקי מבצע עבירה פלילית שהעונש על ביצועה שלא על-פי היתר כדין הוא מאסר בן 5 שנים, וזאת רק אם אכן תוכח ההאזנה.


בהערת אגב יש לציין כי אין ביקורת כלשהי על מה שנעשה עם הקול שלנו אשר מגיע למקליט. האם הוא מנותח, ואם כן באיזה אופן? האם הוא מסווג באופן כלשהו? ובכן, לאותן חברות - אם אכן הן נוקטות צעדים אלה - הפתרונים.


בהקשר זה יש לציין כי החודש קבעה שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, אסתר שטמר, כי יש לדחות על הסף את בקשת פייסבוק להעביר את הדיון בתביעה שהוגשה נגדה בטענה לניטור הודעות פרטיות ופגיעה בפרטיות המשתמשים לקליפורניה. זוהי החלטה חשובה ביותר שעשויה להוות פתח לתביעות דומות נוספות שתוגשנה בישראל כנגד חברות בינלאומיות